המדריך הישראלי להפרעות שינה » הפרעות שינה בגיל המעבר על רקע הורמונלי
הפרעות שינה בגיל המעבר
חיפשת מידע מקצועי בנושא בעיות ונדודי שינה בגיל המעבר?
המדריך הבא נכתב במיוחד עבורך.
כיצד נראות בעיות שינה בגיל המעבר?
כמעט בכל גיל אנו עלולים לסבול מקשיי שינה, אך נראה שהשכיחות הגבוהה ביותר להפרעות שינה היא דווקא בגיל המעבר.
ב-2007 נערך סקר בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל שבה נמצא כי כל אדם שני מעל גיל 65 סובל מנדודי שינה ברמה כלשהי. עוד נמצא כי אצל נשים בגילאים אלו, השכיחות גבוהה משמעותית לעומת הגברים.
וכיצד נראות בעיות שינה? ניתן לחלק את הפרעות השינה בגיל המעבר לארבעה סוגים עיקריים:
1. קשיי הירדמות – למרות עייפות, מאוד קשה להיכנס למצב של שינה
2. שינה לא מיטבית – ניתן להירדם בקלות, אך השינה טרודה ולא מספקת
3. יקיצה מוקדמת – ניתן להירדם ולישון בקלות, אך מתעוררים מוקדם וקשה לחזור לישון
4. יקיצות מרובות – מהלך ההירדמות והיקיצה תקינים, אך מהלך השינה עצמו כל הזמן מופרע
ניתן לחוות אחד מהסוגים או כמה מהם, אך בעיית השינה תוגדר כהפרעה רק אם המצב חוזר על עצמו ללא שיפור במשך כ-3 חודשים או יותר. כך ניתן לדעת שמדובר בהפרעה כרונית ולנסות למצוא את הסיבות שגורמות לה.
גורמים אפשריים להפרעות שינה בגיל המעבר
מהן הסיבות שמובילות אדם בגילאי 50-60 ומעלה לפתח הפרעות שינה?
* מצב בריאותי המקשה על השינה, כמו כאבים כרוניים.
* מצב נפשי המאופיין לגיל, כמו דיכאון בשל בדידות.
* השפעות של הגיל כמו תדירות גבוהה בצורך להתפנות, גם בשעות הלילה.
* דום נשימה בשינה המאפיין רבים מהמבוגרים בגילאי המעבר הסובלים מהשמנת יתר.
* שינויים הורמונליים המשפיעים על מצב הרוח וכן על אופן השינה.
קשיי שינה יכולים להיגרם בשל מגוון סיבות, אך ההשלכות שלהם קשות גם בגילאי המעבר ואולי במיוחד בהם – בין היתר משום שהמצב הרפואי בכללותו אינו מיטבי ולכן בעיות השינה עלולות להחמיר מצבים קיימים יותר מהרגיל.
השלכות של נדודי שינה בגיל המעבר
נדודי שינה בגיל המעבר, ובכל גיל בעצם, הם ממש לא פיקניק. אך חשוב להבין מדוע ההשלכות של הפרעות השינה דווקא בגיל המעבר, עלולות להוות סיכון רציני שיש להימנע ממנו.
* השפעות העייפות בגיל מאוחר – בגיל המעבר, אנו נדרשים לריכוז רב יותר במהלך היום, גם עבור פעולות פשוטות. עייפות הנגרמת עקב הפרעות שינה עלולה להשפיע בפעילות יומיומיות וליצור סיכון בנהיגה, בבישול, בירידה במדרגות וכן הלאה – שכן אנו עלולים שלא להבחין במצב בעייתי ולגרום לתאונה.
* השפעות נפשיות – עייפות וקשיי שינה עלולים לגרום למצב רוח ירוד, לתחושת מתח, עצבנות ורגזנות, וכן לתרום להתפתחות של חרדה ודיכאון. בגיל המעבר דברים אלו עלולים להתעצם עם תחושתנו ש"העולם ממשיך בלעדינו", שהמשפחה כבר לא מגובשת כשהייתה ושנשכחנו מאחור.
* השפעות רפואיות – גיל המעבר מאופיין בכך שמערכות הגוף דורשות תחזוקה רבה יותר. אך קושי בשינה עלול להקשות עליהן לעבוד היטב, מה שגורם לשלל בעיות במערכת הדם, בתפקוד הלב וכן במערכת החיסון. כמו כן, מערכת העיכול עלולה להיפגע, כי נטייה להשמנה ולסוכרת יחריפו במצב של הפרעות שינה ממושכות.
הפרעות שינה על רקע הורמונלי
שכיחותם של קשיי שינה אצל נשים גבוהה משמעותית מאשר אצל גברים – ולא סתם. ידוע כי באופן כללי נשים סובלות יותר מהפרעות שינה לאורך חייהן, בין היתר בשל שינויים הורמונליים הקשורים להיריון וללידה.
הדבר ממשיך גם הלאה לגיל המעבר, מכיוון שפרוגסטרון ואסטרוגן הפעילים בגוף האישה לאורך תקופת הפוריות, מתחילים לרדת באופן הדרגתי וגורמים לשלל תופעות לוואי לא נעימות, כמו גלי חום והזעות לילה.
תופעות הלוואי הללו מפריעות לטיב השינה, אך גם השינוי ההורמונלי כשלעצמו משפיע על השעון הביולוגי ומוביל לבעיות שינה.
דרכי טיפול בנדודי שינה בגיל המעבר
הטיפול בהפרעות שינה בגיל המעבר מתחיל בדרך כלל בניסיון לברר מהם הגורמים להן. ברגע שמאתרים את הגורם העיקרי שבעקבותיו החלה ההפרעה המשמעותית בשינה, יהיה ניתן להשיג אפקטיביות רבה יותר בשיפור השינה.
מהן דרכי הטיפול העיקריות בהפרעות שינה?
* טיפול תרופתי –
אמנם קיימים כדורי שינה, אך לא מומלץ להשתמש בהם במצב של הפרעות שינה כרוניות משום שהם יוצרים תלות לאורך זמן ולא פותרים את הבעיה מהשורש.
אך כאשר מדובר בהפרעות שינה על רקע הורמונלי, ניתן ליטול תרופות המכילות הורמונים רלוונטיים וכך לאזן את הגוף כדי להקל בתסמינים של גיל המעבר, מה שישפיע לחיוב גם על השינה.
* טיפול טבעי –
דרכי טיפול טבעיות הן המומלצות לשיפור קשיי השינה כשהם נגרמים עקב מצבים נפשיים שונים, ואף בעקבות מכאובים מסוימים של הגוף.
דיקור מקצועי, טיפול שיאצו וכן הומאופתיה שבה נעשית התאמה ספציפית למטופל עם רכיבים ותכשירים המבוססים על חומרים מהטבע – כולם עשויים לשפר תחלואים פיזיולוגיים ונפשיים ובכך להוביל לשינה מיטיבה.
כמו כן, ניתן להיעזר באיש מקצוע, כמו פסיכולוג או פסיכולוגית בתחום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) כדי לשפר את דפוסי המחשבה הנפשיים הקשורים לשינה וכך גם את ההתנהגות הנלווית שהיא השינה עצמה.